המתווך דרש דמי תיווך - אך ישלם ללקוחה הוצאות משפט

מערכת שורש  יא אלול, תשפ  8/31/2020

מתווך הגיש כנגד לקוחה תביעה בה טען כי היא התחמקה בחוסר תום לב מלשלם לו דמי תיווך. אולם בית המשפט דחה את תביעתו תוך שחייב אותו דווקא לשלם ללקוחה הוצאת משפט, לאחר שנקבע כי המתווך פעל בחוסר תום לב
.......................

המתווך דרש דמי תיווך - אך ישלם ללקוחה הוצאות משפט
במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום בראשון לציון, נדונה תביעה שהגיש מתווך כנגד לקוחה, בה הוא ביקש לחייבה לשלם לו דמי תיווך בסך של 37,206 ₪ מכוח חוק המתווכים במקרקעין.

מפסק הדין עולה, כי המתווך פרסם מודעה למכירת דירת מגורים בראשון לציון, לאחר שנחתם הסכם תיווך בינו לבין בעלת הדירה. התמורה שהתבקשה במסגרת המודעה עבור הדירה הייתה על סך 1,590,000 ₪, ודמי התיווך שנקבעו בהסכם התיווך עמד על 2% מהתמורה שתתקבל ממכירתה.

לאחר פרסום המודעה, הלקוחה יצרה קשר עם המתוווך והתעניינה ברכישת הדירה, ולאחר מכן היא התבקשה לחתום על התחייבות לתשלום דמי תיווך בטרם הצגת הדירה בפניה, במסגרתו היא התחייבה לשלם דמי תיווך ככל והיא תרכוש את הדירה לבסוף.
כעבור מספר ימים התקיימה פגישה בנוכחותם של המתווך, הלקוחה, ובעלת הדירה, ובמסגרתה נערך מסמך זיכרון דברים בין הצדדים בקשר לדירה, ולאחר מכן נחתם בין הלקוחה לבין בעלת הדירה הסכם מכר בו נמכרה הדירה ללקוחה בעבור 1,580,000 ₪.
לאחר חתימת הסכם המכר סירבה הלקוחה לשלם למתווך דמי תיווך, ולכן המתווך הגיש נגדה בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל, ולאחר מכן הגישה הלקוחה התנגדות לבקשה שהועברה לדיון בפני בית המשפט. לחצו כאן לקריאת מדריך בנושא חוק שכירות הוגנת  

טענות המתווך
במסגרת ההליך טען המתווך בין היתר, כי הלקוחה אינה מכחישה שחתמה על הסכם התיווך אך מסרבת לשלם דמי תיווך וניסתה לחמוק מהתשלום בתירוצים כאלה ואחרים, ואף להפחית את סכום דמי התיווך שהוא זכאי לקבל ממנה. עוד טען כי לאחר שנחתם הסכם התיווך, הדירה הוצגה בפני הלקוחה שביקשה ממנו להפחית את סכום התמורה, אך בעלת הדירה סירבה לכך, ולכן הלקוחה הודיעה לאחר מכן שהיא לא מעוניינת לרכוש את הדירה בתמורה שנדרשה.

עוד טען המתווך, כי הוא פנה במסגרת הבלעדיות שניתנה לו על-ידי בעלת הדירה לרוכשים פוטנציאלים נוספים שהיו מעוניינים ברכישת הדירה, אלא שמנודע ללקוחה שהדירה עתידה להימכר, היא פנתה מאחורי גבו ישירות לבעלת הדירה וניהלה מולה מו"מ עצמאי, ולכן טען כי הלקוחה מחויבת לשלם לו דמי תיווך בסך של כ-37,000 ₪, ואף ביקש לחייבה לפצותו בסך של 10,000 ₪ בגין עגמת נפש שלטענתו נגרמה לו.

טענות הלקוחה
הלקוחה טענה מנגד בין היתר, כי הסכם התיווך נחתם בינה לבין נציג אחר והמתווך לא היה צד להסכם התיווך, וכי המתווך בעצמו ניסח את זיכרון הדברים בניגוד לחוק המתווכים במקרקעין, ולכן מכוח טעמים אלה דין תביעתו של המתווך כנגדה להידחות.
עוד הוסיפה וטענה הלקוחה, כי במסגרת הסכם התיווך נקבע שהמחיר המבוקש עבור הדירה הינו בסך 1,500,000 ₪, אלא שבסופו של יום הדירה נמכרה ב-80,000 ₪ מעל המחיר המבוקש, בעוד שנאמר לה על-ידי בעלת הדירה שהמתווך בעצמו העלה על דעת עצמו את סכום המכירה של הדירה, זאת ככל הנראה כדי לשלשל אותו לכיסו.
עוד טענה הלקוחה כי המתווך לא היווה הגורם היעיל בקשירת העסקה המהווה תנאי לקבלת דמי תיווך, ושהדירה נרכשה על-ידה חרף ניסיונותיו של המתווך לחבל בעסקה שניהל משא ומתן למכירת הדירה עימה ועם מתעניינת נוספת במקביל ומבלי ליידע אותה על כך. לחצו כאן לקריאת מדריך בנושא איחור במסירת דירה  

החלטת בית המשפט
בית משפט השלום בראשון לציון דן בטענות הצדדים והחליט לדחות את תביעתו של המתווך, תוך שחייב אותו דווקא לשלם ללקוחה שכר טרחה עו"ד והוצאות משפט בסך של כ-9,000 ₪.

בית המשפט קבע בין היתר, כי הוכח בפניו שבעלת הדירה הסכימה למכור ללקוחה את הדירה בתמורה מופחתת בסך 1,500,000 ₪ אך המתווך מסר ללקוחה נתון שגוי לפיו בעלת הדירה הסכימה למכור את הדירה בתמורה לסך של 1,550,000 ₪, ודורשת שמתוך סכום זה ישולם לה סך של 50,000 ₪ במזומן, כאשר התברר שלא רק שמדובר בנתון שגוי, אלא שבעלת הדירה כלל לא ידעה על כך וזאת ככל הנראה על מנת שסכום זה יועבר לכיסול של המתווך בנוסף לדמי התיווך.

לאור זאת קבע בית המשפט, כי התנהלותו של המתווך מהווה ניהול ומשא ומתן שלא בתום לב בניגוד לחוק החוזים ולחוק המתווכים מכוחם הוא נדרש לנהוג "בהגינות ובדרך מקובלת", בכך שלא מסר ללקוחה פרטים מהותיים במהלך המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים.
עוד קבע בית המשפט, כי התנהלותו של המתווך אף מהווה הפרה של הוראות סעיף 10 לחוק המתווכים, המטיל על מתווך חובה לגלות ללקוח אם יש לו עניין אישי בעסקת מקרקעין ולקבל את הסכמתו של הלקוח לכך בכתב, בעוד שבמקרה זה נראה שמטרתו של המתווך הייתה להגדיל את סכום דמי התיווך שישולמו לו ובכך הוא ביסס עניין אישי בקיום העסקה.

מאמר זה נכתב על-ידי עו"ד אהוד פאי, בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית,
העוסק בייצוג תובעים ונתבעים בהליכים משפטיים, לרבות ליקויי בניה.

לשאול בנושא דוא"ל: [email protected], טל. 077-6596951. אתר: https://www.felaw.co.il

מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי